בגידה, אם זו באמת רמאות, ולא רצון לשחק על העצבים העדינים שלך, מציעה לכולם מערך מוכן ומצומצם מאוד של רגשות, רגשות ופעולות. הלם, אכזבה, היסטריה, אובדן אמון, אוריינטציה ומשמעות בחיים. אם אתה חווה את כל אלה, אתה לא מקורי. הכל כמו כולם.
מה אם בעלי או החבר האהוב שלי בגדו?
אם אתה יודע את ה"לא נכון" רק לאחרונה, אז החיים בצד שלך. תודה לה שהצילה אותך ממישהו שיכול לפגוע בך עוד יותר בעתיד. תשמח שהכל נפתר במינימום הפסדים עבורך וכל כך מהר. ישנן שתי דרכים לזוגות.
הראשון הוא לעזוב בלי להסכים לכלום. לעולם אל תהיה שני בתור. לעבור את תקופת בעיות החיים ולהרפות, לסיים את הקשר.
השני הוא להישאר, להתפשר, לפתח הרגל של סובלנות וסליחה.
בכל מקרה, כל אחד יכול וצריך לשאוב את ניסיון החיים המשמעותי והייחודי שלו מהמצב הנוכחי. העיקר לא להוביל לביטוי של החבילה ההתנהגותית הסטנדרטית, המונחת ברמת האינסטינקטים בכל אחד מאיתנו. ולנסות להתעלות מעל המצב, להבין ולהבין למה זה קרה, למה דווקא איתך?
בגידה בזוגיות
כיום ישנן דעות רבות ושונות לגבי הסיבות להתרחשות הבגידה. רבים אומרים שנשים תמיד מחפשות גברים חזקים, שבעל או אישה אשמים הם דברים שימושיים מאוד במשק הבית. שגברים הם פוליגמיים, הם כובשים המבקשים לכבוש בנות חדשות, לפעמים כדי להתעדכן או למען חוצפה.
עם זאת, לרוב אין שום קשר למין. כל השיחות הללו נועדו לאלץ אותך לקבל את כללי החיים מנקודת המבט של ישות חושבת פרימיטיבית.
בעשרים השנים האחרונות, העובדה שהגורם להתרחשות האירועים נמצא בתוכנו נפלה או התעלמה מכוונת.
המוח האנושי מתפתח בלי סוף. לכן, כל אדם מקבל את שיעורי חייו על מנת לעבוד על טעויות, או להמשיך לדרוך על אותה מגרפה עד סוף חייו.
לא משנה איזו החלטה אתה מקבל, חשוב לחשוב על מה שקרה, כדי להבין מה קורה עם הזוגיות שלך.
למה הוא התחיל לבגוד? לשקר? לְהִמָנַע. מה גרם לו לבגוד?
כדי לענות על השאלות האלה, חשבו על זה, נתחו את החיים המשותפים שלכם, מערכות יחסים. עבודה, אהבה, חיים, בית, ילדים קשורים זה בזה באופן בלתי נפרד.
הכירו בכך שהעולם תמיד היה וימשיך להיות השתקפות של המחשבות, המילים והמעשים שלכם. אולי חסרה לו האהבה, החיבה, היחסים המיניים, האכפתיות שלך, או שענית אותו בקנאה, בנזיפות על זוטות.
שאלו את עצמכם את השאלה באיזה שלב התמונה של עולם המשפחה האידיאלי שלכם בראשכם התחילה להתמוטט. ולמה?
חשוב להבין מאיפה כל זה יכול להגיע וליפול על הראש. שום דבר פשוט לא קורה. אין ספק שהקשר ביניכם עבר מזמן לא הכי טוב, או יותר נכון, זמנים קרים... נעלם מתנשקים, מחמאות, נגיעות, חיבוקים, שיחות כנות ותשומת לב.
נניח שאתה עצמך "שיחקת" מצב דומה (בגידה) יותר מפעם אחת במחשבותיך, כתוצאה סביר מהשערוריות שלך, או אולי תמיד פחדת מזה. בנוסף, אתה יודע היטב שיש שני אנשים המעורבים בסכסוכים. אולי הפצע הפעור העצום בנשמתו לאחר השערוריות רק שימש דחף, ראשית - אי הבנה, ואז - בגידה.
הכירו בכך שבן זוגכם הוא אדם עצמאי, חופשי לעשות כראות עיניו, ולא דבר שרכשתם מתישהו ואיפשהו, לא התקשרות לנוחיותכם, שנצברו בעמל שובר גב. גברים הם גם אנשים שיש להם אותם רגשות ורגשות, יכולים להיעלב, להתאהב, בדיוק כמוך.
קח קצת זמן לקרוא את "תנהג כמו אישה, תחשוב כמו גבר" של סטיב הארווי כדי להבין טוב יותר את המעשים והמחשבות של הגבר שלך.
קשה מאוד להתעלות מעל המצב, לא לכולם נותנים את זה, אבל זה אפשרי.
נסה לדמיין שהוא בכלל לא בן הזוג שלך, אלא הילד שלך, המסובך בנסיבות. אם אינך יכול לראות את המצב ברוח זו, אז העצה זהה - עזוב, כאמור לעיל, והמתן עד שהוא עצמו ירצה לבוא אליך ולדון על הכל. הפסקה תעזור לכם להתאושש מבחינה מוסרית ואנרגטית. אחרי הכל, קשה לפתור סכסוך כשהוא כואב והתשוקות רותחות. אבל יחד עם זאת, אתה לא צריך להסתיר שאתה לא צריך לדעת הכל. להיפך, ככל שתקדימו להבהיר שאתם יודעים הכל, כך ייטב.
טוב אם לידך ברגע זה אין "חבר" או "חברה" שייעצו בכל דרך אפשרית לנקום, אלא אדם שמבין אותך ומאחל לך באמת טוב. באופן אידיאלי, אם מדובר בגבר שמכיר היטב את בן הזוג שלך.
דיבור ישיר
דבר. דברי איתו על מה שאת מרגישה. דבר על מה שאתה רוצה. תדבר על מה שהוא רוצה. דברי איתו על הכל! אם הדיון יהיה פתוח וכנה, לעולם לא יהיו הפתעות לא נעימות. שניכם צריכים להבין שיחסי אמון חשובים לשקט הנפשי של שני בני הזוג, לגידול ילדים ולשגשוג המשפחה. אמון הדדי הוא הבסיס לכל מערכת יחסים. בעל ואישה אינם יוצאי דופן.
אם החלטתם לשחרר את יקירכם, נסו לסלוח ולא להאשים, אלא קבלו אותו כפי שהוא.
